62380082 s

גלאוקומה (בעברית: ברקית) היא מחלת עיניים המתבטאת בלחץ תוך-עיני מוגבר, הגורם לנזק בלתי הפיך לעצב הראייה ובשדה הראייה, אולם לעיתים הנזק נגרם למרות שקיים לחץ תוך-עיני תקין. הנזק הנגרם ממחלת הגלאוקומה אינו ניתן לתיקון, אך ניתן למנוע או להאט למינימום את התקדמות המחלה על ידי איתור מוקדם וטיפול קבוע.
לכן חשוב ביקור סדיר אצל רופא עיניים בקרב האוכלוסייה הבוגרת, מעל גיל 40, ואצל קרובי משפחה של חולי גלאוקומה במיוחד. החלק החשוב ביותר בעין הוא הזווית שנוצרת בין הקרנית לקשתית, שם מתבצע הניקוז הקבוע של הנוזל הממלא את הלשכה בעין. בזמן שהניקוז אינו תקין, מאזן הנוזלים נפגע והצטברות נוזלים מוגברת גורמת ללחץ תוך-עיני גבוה. לחץ תוך-עיני תקין נע בין 10-20 מילימטר כספית.
גלאוקומה היא מחלת עיניים המתבטאת בלחץ תוך-עיני מוגבר הגורם לנזק בלתי הפיך לראייה. חשוב להיבדק מגיל 40. ניתן וחשוב לטפל: בתרופות, בלייזר או בניתוח. 

 

ישנם מספר סוגי גלאוקומה עיקריים:

גלאוקומה עם זווית פתוחה: זו הגלאוקומה הנפוצה ביותר כיום. המאפיין של סוג זה הוא הזווית המנקזת את הנוזלים מהלשכה: היא פתוחה, אך מעבר הנוזלים בה איננו תקין וזו הסיבה לעליית הלחץ התוך-עיני.
גלאוקומה עם זווית סגורה: סוג זה של גלאוקומה הוא נדיר יותר. במקרה זה הזווית המנקזת סגורה וגורמת ללחץ תוך-עיני מוגבר מאוד, מלווה בכאבים וירידה חדה בחדות הראייה.
גלאוקומה משנית: סוג זה של גלאוקומה אשר עלול להופיע יחד עם מחלות אחרות, כגון: קטרקט, סוכרת, דלקות תוך-עיניות, גידול בעין ועוד. בנוסף, עלולה להופיע גם לאחר נטילת תרופות ממושכת כמו סטרואידים.
גלאוקומה מולדת: זהו סוג של גלאוקומה המופיעה אצל פעוטות עד גיל שנה. הסיבה למחלה היא התפתחות לא תקינה של החלק הקדמי של גלגל העין.

 

אבחון
חשד לגלאוקומה: במקרים מסוימים, כאשר אין עדות חד משמעית לגלאוקומה, אך יש תסמינים אשר מדליקים נורה אדומה, כגון לחץ תוך-עיני גבוה, ללא נזק לשדה או לעצב הראייה, אנו חושדים וממשיכים במעקב והרופא המטפל מחליט לגבי סוג הטיפול למניעת התפתחות של מחלת הגלאוקומה.
מכיוון שתהליך התפתחותה של המחלה לא תמיד מלווה בכאבים, אם לא מקפידים על בדיקות עיניים שגרתיות, מגלים את המחלה בשלב מאוחר, כאשר כבר נגרם נזק לראייה. לכן נוהגים לכנותה ה"גנב השקט של הראייה". גלאוקומה שכיחה יותר אצל בני 40 ומעלה. ברוב המקרים היא מתפתחת קודם בעין אחת ובהמשך בשנייה. בעולם המערבי, גלאוקומה נחשבת לגורם השלישי בשכיחותו לאיבוד ראייה.

 

גורמי סיכון להתפתחות גלאוקומה:

  • לחץ תוך-עיני מוגבר הינו גורם הסיכון העיקרי.
  • היסטוריה משפחתית.
  • גיל 40 ומעלה.
  • קוצר ראייה גבוה או רוחק ראייה גבוה.
  • דלקות חוזרות ונשנות בעיניים.
  • מחלות סיסטמיות כגון יתר לחץ דם, סוכרת, מיגרנות, מחלות לב וכלי דם תורמים להתפתחות גלאוקומה. (גורם זה שנוי במחלוקת).
  • קיימת שכיחות גבוהה של גלאוקומה אצל אפריקאים ואצל שחורי עור במזרח אסיה.


מחלת הגלאוקומה יכולה להיות מולדת והסוג השכיח יותר הוא זה שמופיע במהלך החיים. כפי שאנו למדים, בשלבים המוקדמים, לרוב לא ניתן לזהות את מחלת הגלאוקומה ואת הנזק שנוצר לאט בשדה הראייה. ישנן מספר בדיקות לאבחון הגלאוקומה :

  1. בדיקת חדות ראייה.
  2. מדידת הלחץ התוך-עיני.
  3. מדידת עובי הקרנית.
  4. הערכת מבנה עצב הראייה והשינויים החלים בו.
  5. בדיקת שדה ראייה.
  6. צילום והדמיה של עצבי הראייה: OCT.


הטיפול בגלאוקומה מתבסס על שלוש דרכים:

  1. טיפול תרופתי.
  2. טיפול בלייזר.
  3. ניתוח.

מטרת הטיפול בגלאוקומה היא לנקז את נוזלי העין החוצה, ובכך להפחית את הלחץ התוך-עיני ולעצור את התקדמות המחלה, כדי לא לפגוע בראייה. הטיפול נקבע על ידי הרופא המטפל, בהתאם לדרגת המחלה ולמצב בריאותו של המטופל (לרוב מתחילים בטיפול תרופתי ובמידת הצורך ממשיכים ללייזר וניתוח).

 

טיפול תרופתי
טיפול תרופתי כולל ברוב המקרים טיפות עיניים, שמטרתן להפחית את הלחץ התוך העיני.
טיפול תרופתי מספק פתרון יעיל להאטת קצב התפתחות המחלה, אולם במקרים חמורים שבהם לא ניתן לאזן את הלחץ התוך-עיני באמצעות טיפות, שדה הראייה נפגע.
במקרים אלו, יידרש טיפול נוסף באמצעות כדורים, לייזר או ניתוח.

 

טיפול בלייזר
הטיפול בלייזר תלוי בסוג הגלאוקומה:
בגלאוקומה עם זווית צרה (סגורה), מבוצע טיפול בלייזר, היוצר חריר מיקרוסקופי בקשתית (Laser Iridotomy). הטיפול מאפשר איזון לחץ תוך-עיני בין הלשכה הקדמית ובין הלשכה האחורית ופותח את הזווית הסגורה. טיפול זה יכול להוריד את הלחץ אבל בעיקר מונע התקפים חריפים של סגירת זווית העלולים לגרום לאובדן ונזק חמור בראייה.
בגלאוקומה עם זווית פתוחה, הטיפול בלייזר נועד להורדת הלחץ התוך-עיני. טיפול מסוג זה מבוצע כתוספת לטיפול תרופתי, או כתחליף לטיפול תרופתי. לעיתים כאשר המטופל סובל מתופעות לוואי עקב הטיפול התרופתי ו/או כאשר המטופל מעדיף, מסיבות של נוחיות, לא להזליף טיפות מידי, יום נשתמש בסוג זה של טיפול לייזר.

 

קיימים שני סוגי טיפולי לייזר בזווית פתוחה:

  1. את הסוג הראשון ALT ARGON LASERTRABECULOPLASTY, נהוג לכנות הטיפול ה"חם" , בו מבוצע טיפול אל מערכת הניקוז ועל ידי כך מוגבר קצב סינון הנוזל אל מחוץ לעין. החסרון של שיטה זו, שהאפקט שלה דועך עם הזמן (אפשר לבצע טיפול לכל היותר פעמיים) ולעיתים יוצר הצטלקות ברקמה.
  2. את הסוג השני SELECTIVE LASER TRABECULOPLASTY SLT, נהוג לכנות הטיפול ה"קר", בו נעשה שימוש בפולסים קצרים של מתח אור נמוך, על מנת להגיע לתאים עשירים במלנין (פיגמנט) בזווית העין. הטיפול מביא לכך שהתאים המושפעים ממנו נעלמים. פעולה זו יוצרת יותר נקבוביות והאצה של הנוזל התוך-עיני, כך שהוא קטן. היתרון בשיטה זו: ניתן לחזור על הטיפול מספר פעמים. בנוסף, בשונה מהטיפול ה"חם", טיפול זה לא גורם להצטלקות ברקמה. יעילות הטיפולים הנ"ל זהה, הטיפול בלייזר מפחית בממוצע כ- 25% מהלחץ התוך-עיני ההתחלתי.

 


טיפול ניתוחי
ניתוח פילטרציה Trabeculectomy. טיפול בניתוח מתבצע כאשר טיפול תרופתי ו/או טיפול בלייזר אינם יעילים ואינם מפחיתים את הלחץ התוך-עיני. ניתוח זה מבוצע בהרדמה מקומית, לרוב ללא צורך באשפוז. בניתוח, יוצר המנתח פתח בדופן העין, כך שהנוזלים התוך-עיניים מתנקזים דרכו מחוץ לגלגל העין לכר הסינון. מכר הסינון, עוברים הנוזלים דרך הוורידים למחזור הדם. התקופה שלאחר הניתוח מחייבת את המטופל לביקורים תקופתיים אצל הרופא לצורך מעקב, ללא שימוש בטיפות. בשנים האחרונות, התפתחה שיטה ישראלית מצליחה המהווה תחליף לפתח בדופן העין. מהות שיטה זו היא השתלת נקז מלאכותי (EX PRESS SHUNT ) בדופן העין. יתרון בנקז זה הוא הקטנת סיבוכים העלולים להיווצר במהלך הניתוח. יעילות שתי השיטות זהה. ניתוח להשתלת מסתם. במקרים חריגים של גלאוקומה לא יציבה, במטופלים שעברו כבר ניתוח גלאוקומה אחד או יותר, ניתן להשתיל מסתם מלאכותי, המורכב מצינורית, המחוברת לשסתום חד כיווני, המנקז את הנוזל התוך-עיני לחוץ העין וכך מקטין אותו. ניתוח משולב. כאשר המטופל סובל הן מקטרקט והן מגלאוקומה, ניתן לבצע ניתוח משולב לטיפול בשתי הבעיות. הניתוח מבוצע